Oh, Mary! היא קומדיה פרועה ומעולה על ברודווי
👈לחצו כאן לכרטיסים מקוריים עם אפשרות ביטול
לפני ההופעה
כבר מהרגע שנכנסים ל־Lyceum Theatre מבינים שלא מדובר בערב ברודווי רגיל. עוד לפני שההצגה מתחילה מתנגן באולם פלייליסט מעולה של זמרות ואמני במה קלאסיים, שמכניס ישר לאווירה התיאטרלית, המוגזמת והמצחיקה של הערב. בין השירים שאפשר לשמוע לפני תחילת ההצגה:
Gotta Move של Barbra Streisand
You’re the Top של Ethel Merman
קטעים של Patti LuPone
One Way Ticket של Cass Elliot
You Came a Long Way from St. Louis של Della Reese
Losing My Mind בביצוע של Liza Minnelli
הפלייליסט כולל 23 שירים ונבחר במיוחד כחלק מהחוויה של המופע, והקהל כבר "מתחמם" לערב, כך ששווה להגיע לפני הזמן ולא רק ברגע האחרון. הדלתות נפתחות חצי שעה לפני תחילת המופע.
על ההופעה
ההצגה עצמה היא לא מחזמר, אבל למוזיקה יש תפקיד חשוב מאוד לאורך ההופעה, והמוזיקה המקורית שתשמעו במהלך ההופעה נכתבה על ידי Daniel Kluger, עם עיבודים של David Dabbon, והיא משתלבת בקצב של הסצנות, במעברים ובהומור.
הסיפור לוקח את Mary Todd Lincoln, אשתו של אברהם לינקולן, והופך אותה לדמות שלא קשורה לדמות ההיסטורית. היא קודם כל דרמטית, מתוסכלת, אלכוהוליסטית, חולמת לחזור לבמה, ובעיקר בטוחה שהיא נולדה להיות כוכבת קברט.
העלילה מתרחשת בשבועות שלפני רצח לינקולן, אבל אין כאן שום ניסיון לספר את ההיסטוריה כמו שהיא. הדמויות ההיסטוריות הן רק נקודת הפתיחה לקומדיה אבסורדית לחלוטין, שמערבבת בין פוליטיקה, נישואים מתפוררים, תיאטרון, אגו ושאיפות גדולות מדי.
עוד משהו שמאפיין את Oh, Mary! הוא הליהוק הלא שגרתי והחופש שבו ההצגה משחקת עם מגדר ותפקידי במה. התפקיד של Mary Todd Lincoln נכתב במקור על ידי ועבור Cole Escola, אמן/ית לא־בינארי/ת, וכיום מגלם אותו Bowen Yang, גיי מוצהר, אחד מכוכבי SNL:) גם Bianca Leigh, שחקנית טרנסית ותיקה, היא חלק מהקאסט. כל זה משתלב באופן טבעי בסגנון התיאטרלי של ההצגה ובדרך המקורית שבה היא מציגה את הדמויות והסיפור.
גם הקצב עובד כאן טוב. ההצגה קצרה, בערך 80 דקות ללא הפסקה, וכמעט לא עוצרת לרגע. הסצנות קצרות, המשחק בכוונה מאוד תיאטרלי, והבדיחות מגיעות מהר.
זו אחת ההצגות הכי לא שגרתיות שאפשר לראות כרגע בניו יורק. היא לא דומה למחזמר גדול, לא לדרמה קלאסית ולא לקומדיה רגילה. יש בה משחק מאוד תיאטרלי, הומור אבסורדי, הרבה חופש יצירתי, והמוזיקה שלפני ההצגה מוסיפה המון לחוויה. כבר בזמן שמתיישבים באולם ומקשיבים ל־Barbra Streisand, Ethel Merman, Patti LuPone ו־Lia Minnelli, מתחילים להבין את סוג הערב שאליו נכנסתם.
אם אתם אוהבים הומור אבסורדי, תיאטרון עם אופי, והפקות שעושות משהו שונה מהברודווי הקלאסי ההופעה מאוד מומלצת.
רמת האנגלית
כאן האנגלית חשובה יחסית. רוב ההומור מגיע מהטקסט, מהטיימינג ומהדרך שבה המשפטים נאמרים, ולכן מי שלא מבין אנגלית ברמה טובה עלול לפספס בדיחות.
זו לא הצגה שהיינו ממליצים עליה למי שמחפש משהו שקל לעקוב אחריו בלי להבין את השפה. מצד שני, למי שאוהב קומדיה פרועה ומבין אנגלית טוב, היא יכולה להיות מעולה.
פרסים והכרה
ההופעה זכתה במספר פרסים. בטקס פרסי Tony 2025 ההצגה קיבלה 5 מועמדויות וזכתה בשני פרסים: Cole Escola זכה בפרס על התפקיד הראשי, ו־Sam Pinkleton זכה בפרס הבימוי. בנוסף, ההצגה הייתה פיינליסטית לפרס פוליצר לדרמה לשנת 2025, אחד הפרסים החשובים ביותר בתיאטרון ובכתיבה האמריקאית. Cole Escola קיבל גם Drama Desk Award, Theatre World Award ושני Outer Critics Circle Awards עבור העבודה על ההצגה. זה מחזק את מה שמרגישים באולם, מדובר לא רק בלהיט מצחיק וחריג, אלא בהפקה שקיבלה הכרה מאוד רצינית מהתעשייה.
*שימו ❣ ההופעה לא מומלצת מתחת לגיל 14
📷Photo Credit: Jinkx Monsoon and Kumail Nanjiani in Oh, Mary! (Photo: Evan Zimmerman for MurphyMade)
🗺לחצו כאן להוראות הגעה על מפת גוגל
